הרשמו לניוזלטר כדי לקבל עדכונים

  • Black Facebook Icon
  • Black Instagram Icon

עקבו אחריי ברשתות החברתיות

תשמרו על קשר :)

השאירו הודעה בכל נושא ואנחנו נחזור אליכם

נוף ישן חדש

February 8, 2014

מאת

 

 

לגלות דברים חדשים על הסביבה הכי קרובה שלנו, זו שגדלנו לתוכה ועם השנים נהיינו כמעט אדישים לה, זו מתנה.
מדהים כמה שונה זה לעומת מה שהכרנו, בהסתכלות מכיוון מעט אחר על הדברים, מתוך בגרות ואפשרות לראות את הכל דרך העיניים של מישהו אחר.

כשבסאם (חבר מקורס היזמות של מט"י ותושב כפר בוקעתה) הזמין אותי להתארח אצלו בשבת האחרונה - הייתה לי הרגשה שזה יהיה משהו מיוחד. לא תיארתי עד כמה. בוקעתה הוא אחד מארבעת הכפרים הדרוזים של צפון רמת הגולן. בעברו היה בסאם סוחר ירקות ופירות וערך לא מעט סיורים מודרכים באיזור הכפר וסביבתו. כיום הוא טבח בחדר האוכל בקיבוץ כפר בלום.

התחלנו בבית האריזה והקירור של התפוחים - יום שמשי וצלול והעבודה מתנהלת ברגיעה ובשקט. בתי האריזה באיזור קיבלו אישור מיוחד ממועצת הפירות לייצא את מרבית הסחורה שלהם לסוריה.
בסאם לוקח שקית גדולה ומצייד אותי בשלל תפוחים, היישר מהמיכל. גרני סמית', זהוב, ויהונתן.

 

 


עוברים את הכפר וממשיכים עד לנקודת תצפית מדהימה – עין וורד. זוהי גבעה נישאת ומוצב לשעבר שמגלה 360 מעלות של נוף: מצפון - החרמון, ממזרח - סוריה, ממערב - עמק החולה, ודרום רמת הגולן באופק הרחוק. אמנם גשם זה לא המאפיין החזק של החורף הזה, אבל הנוף עדיין מרשים, גם כשהכל צחיח מסביב והראות לא מושלמת.

 

 

 

משם התמסרנו לכבישי העפר הצרים שמחברים בין מטעים ושטחים, בצידי הדרך שורפים גזם, חקלאים עם טנדרים חולפים על פנינו, בתים נבנים, והכל מרגיש קצת כמו חו"ל באופן שקשה להסביר.
התחנה הבאה היא ברכת רם. זכרון הילדות שלי שמתקשר עם המקום הוא מרכז מבקרים שומם וחנוק שבו ניתן לצפות על הבריכה, לאכול צ'יפס שמנוני, ולקפוא מקור. הפעם זאת הייתה חוויה אחרת. ירדנו אל שפת הבריכה במקום שבו מי השלגים נשפכים אליה. הכל מאוד בתולי ויחד עם זאת גם לא מטופח. אני תוהה מה עדיף, פיתוח וטיפוח שבא עם התמסחרות והמוניות, או שבילי עפר מוזנחים וחוסר שלמות מקסימה, והעובדה שתיירים לא עטים בהמוניהם על המקום השקט והיפה הזה.

שחפים בשמיים, מים קרירים, ועוד נוף. שוטפים את הפנים וממשיכים.

 
תחנה אחרונה - בוקעתה. ברחוב פנימי חונים ליד בית משפחתו המורחבת של בסאם. אנחנו מקבלים אירוח פשוט ומושקע אפוף בחיבה חפה מגינונים מיותרים. בחדר נעים ומרופד מזרונים אנחנו מתחילים בטקס השתייה של קפה מר. אני מחשיבה את עצמי לחובבת קפה מושבעת... אבל כזה עוד לא טעמתי. זהו קפה שחור עם תבלינים שמתבשל כמה שעות טובות על אש חלשה. נוצרת מרירות חלקלקה והטעם שנשאר בפה לאחר הבליעה הוא חמוץ ורך. מוזגים רק לגימה שוב ושוב באותה הכוס, לכולם. כל אחד שותה בתורו.
קיבלנו מגש משמח עם כדורי לבנה בשמן זית טהור, ירקות טריים, זיתים מתובלים, ופיתה במידה אקסטרה לארג'. זה הגודל המקורי כמובן, ולא הפיתות הדרוזיות שמוכרים לכם בירידים.
טעם בלתי נשכח הוא של החצילים הקטנים הכבושים – שממולאים באגוזים ופלפלים, כבושים בשמן ומתובלים בהל, קינמון ופלפל שחור.

 

 

 

ככה אנחנו אוכלים בבית, בפשטות, אומר בסאם, ואני מאמינה לו ומשביעה אותו שכאשר יחזור להדרכה ולאירוח יישמור על הקו הפשוט והמדהים הזה. כי זה כל מה שצריך בשביל להפוך מטייל ממוצע למטייל מאושר.

הגעתי הביתה עם הרבה תפוחים.
אז הכנתי פינוק תפוחים פריך.
זהירות – אי אפשר להפסיק לאכול את זה. מזל שזה בריא.

 


צריך:
6 תפוחים יפים (מומלץ לשלב בין גרני סמית' חמצמץ לזן מתוק אחר )
חצי כוס סוכר חום
80 מל' שמן קוקוס מומס
1/2 כוס פקאנים לא קלויים
1/2 כוס בוטנים לא קלויים
כפית שטוחה קינמון
כפית חוויאג' לקפה (מומלץ אך לא חובה)

שוטפים את התפוחים וחותכים לרבעים נקיים מגרעינים. במעבד מזון או בפומפיה מרסקים לרצועות דקות, כמו של לביבות.
מעבירים למסננת ומוציאים כמה שיותר נוזלים. אפשר ורצוי לשתות את המיץ...

 

 

 

 

 

 
בתוך מעבד מזון מרסקים דק דק את הבוטנים, הפקאנים והסוכר.
על אש קטנה ממסים בערך חצי כוס של שמן קוקוס - זה יוצא 80 מ"ל אחרי שזה נמס. מערבבים בקערה את הכל – תערובת האגוזים, התפוחים המרוסקים, קינמון לפי הטעם, וחוויאג', שזה תערובת של הל, אגוז מוסקט, ציפורן וזנגביל.
החוויאג' מוסיף ארומה נהדרת.
מוסיפים את השמן, ומערבבים הכל.

בשתי תבניות מכוסות בנייר אפייה מפזרים את התערובת, בצורה אוורירית. לאחר מכן מכסים בנייר אפייה נוסף ומשטחים טוב טוב עד שנוצרת שכבה דקה. ניתן להשתמש בכלי כבד, ולאחר מכן ללחוץ חזק עם כפות הידים. מסירים את נייר האפייה העליון ומכניסים לתנור.

כאן חשוב מאוד לשמור על טמפרטורה נמוכה. בתנור הקטן והישן שלי זה היה 110-120 מעלות. לכשעה וחצי.
מוציאים ואחרי הצינון שוברים לחתיכות בגודל הרצוי. מוסיפים לגלידת וניל, יוגורט, או שאוכלים סתם ככה בלי להפסיק.

 

 

 

Please reload