הרשמו לניוזלטר כדי לקבל עדכונים

  • Black Facebook Icon
  • Black Instagram Icon

עקבו אחריי ברשתות החברתיות

תשמרו על קשר :)

השאירו הודעה בכל נושא ואנחנו נחזור אליכם

ימי קדם

March 8, 2014

מאת

 

לפעמים זה נופל עליך ביום חול ובלי שום הכנה מראש. הנאה. הנאות. לא התכוונתי להנות עד כדי כך ביום ההוא שבו בסך הכל הלכתי לשתות קפה עם אמא שלי ואחותי. לא התכוונתי שהאוכל יהיה משובח, ולא חשבתי שיהיה לי כל כך נעים, וגם לא תכננתי להשתכר מעט מיין איכותי.

אבל יצא אחרת.

דרך כביש עפר קצת אחרי צומת נשוט נמצא מרכז המבקרים של יקב אסף - קדם כפר יין. בין אקליפטוסים שקטים ממוקמים היקב, בית הקפה, וכמה בקתות עץ.
זהו עסק משפחתי עם אווירה מיוחדת. מרגישים את זה מייד כנכנסים למקום - דינמיקה ייחודית שבה לכל אחד מבני המשפחה יש את המקום והטון שלו, ובאופן מופתי הכל משתלב לתוך סימפוניה הרמונית של עשייה מוצלחת.
אסף קדם עושה יין משנת 1997, אז היה הבעלים והיינן של יקב בזלת הגולן. בשנת 2004  הקים את יקב אסף. בנו אורן, למד ייננות במכללת אוהלו בקצרין ולאחר מכן השתלם ביקבים בדרום אפריקה ובארצות הברית.
עדי אחותו למדה בישול בצרפת ובניו יורק, וכשחזרה לארץ התמחתה בתזונה בריאה. היא הלב הפועם של בית הקפה Adika שבמרכז המבקרים ומכינה ארוחות בוקר משובחות וקפה איכותי.
הכל נמצא בתוך המבנה המרכזי - בית שנשמר מהתקופה הצ'רקסית ועוצב בחכמה ובפשטות על ידי אח נוסף, סטודנט בבצלאל. רצפת הבטון המקורית, החלונות הענקיים, האח שבמרכז, והמטבח המקסים - כולם בחלל אחד פתוח גדול ומואר. בחדרים נוספים נמצאים המשרד, חדר פרטי לארוחות השף של עדי, וחדר הטעימות של היין.

 

 

 

 

אחרי שנרגענו מארוחת הבוקר הגיע אורן ולקח אותנו להדרכה ביקב הסמוך.  45 אלף בקבוקים בשנה מופקים מכרמי המשפחה - 12 חלקות שמפוזרות בגבהים שונים על אדמת הבזלת של רמת הגולן. השוני במיקום נותן לכל כרם את התכונות והאופי המיוחדים לו, פרט שחשוב לו להדגיש כבר מהשלב הראשון.

את הכרמים בוצרים בבציר ידני בפרוייקט מיוחד שהתחיל מכמה חברים שבאו לעזור, והתפתח לפעילות עוצמתית של שלושים מתנדבים בכל הגילאים, צעירים ומבוגרים. ההתנדבות כוללת לינה בשטח ועבודה לא קלה, אך מלווה בארוחות מפנקות, הרבה חוויות ולא מעט יין. היום הבעייה היא לא לגייס מתנדבים, אלא להגיד לאנשים שרוצים להשתתף שכבר אין מקום.
אחרי המיון הידני הענבים היפים שקיבלו מעיכה עדינה נכנסים למיכלי נירוסטה ומתחילים את תהליך התסיסה. אצלם זה נמשך זמן ארוך מהמקובל ומתאפיין במשחקי טמפרטורה בכדי לקבל קשת רחבה ומעניינת יותר של טעמים. בתום תקופת התסיסה מפרידים את הנוזל מהגרעין בעזרת ה press שעושה מיצוי של טאנינים, צבע, חומצות ועוד דברים נפלאים שנמצאים בין הקליפה לפרי ובגרעין. אחר כך מחזירים את הנוזל למיכלי הנירוסטה להתייצבות של חודשיים שלושה, ואז הוא מועבר לחביות.
היין מיושן בחביות עץ אלון מצרפת וארצות הברית, ועוד כמה חביות שיובאו במיוחד מהונגריה בשביל השאנין בלאן. לעומת יקבים רבים שמערבים זנים כבר משלב התסיסה הראשונית,  אצלם כל זן מתיישן בנפרד ורק לאחר מכן מעורבב עם זנים אחרים. זאת ההשקפה של אורן והיקב - חשוב לו למצות את הטעמים והתכונות של הזן ושל האדמה עליה גדל ולכן הוא משתמש רק בענבים מהכרמים ומהאיזור גידול שלו. הוא נותן הרבה כבוד לאדמה בתהליך הטבעי וההגיוני הזה, ולא מעודד שיטות מניפולטיביות אחרות של עשיית יין, למשל כאלו שמנסות להגיע לתוצאות מרחיקות לכת ולבסוף מתרחקות מהמקור.

 

 
הגישה שלו ליין היא יסודית ודידקטית, ועם זאת מיסטית מעט ומלאה ברגש. לכל מקום שאליו הוא מגיע בעולם הוא מוצא את עצמו מחפש ייקבים – גם במקומות כמו קרואטיה וברזיל שלא מוגדרים כאיזורי יין. היקב עצמו לעומת זאת זוכה לביקורים רבים מבעלי ייקבים ואנשים שמתעניינים בנושא.
הם משווקים למסעדות מסויימות שהם בוחרים, ממניעים של חוסר כשרות ועלויות לא נמוכות. בין לקוחותיהם נמנית מסעדת מיתוס בחיפה - לה הם מייצרים יין בלעדי. המסה העיקרית והשאיפה היא למכור ישירות ללקוח - גם דרך המרכז מבקרים וגם על ידי מועדון לקוחות פרטיים, אנשים ברי מזל ואמצעים שמקבלים משלוחים פעם בשבוע עד הבית.

 

גפן לא צריכה מים. כנראה שידעתי את זה פעם אבל שכחתי. בגלל זה  שאלתי אותו אם שנת הבצורת שנפלה עלינו משפיעה על איכות הגפנים השנה. אז לא ממש, כי הגפנים צריכות בעיקר מכות קור, כאלו לא חסרות פה ברמת הגולן.
התחלנו את הטעימות עם שני יינות צעירים שרק בוקבקו - הרוזה זינפנדל והשאנין בלאן. כחובבת יינות לבנים זאת הייתה התנסות מרגשת. אף פעם לא שתיתי יין כל כך צעיר, וממש כמו נער מתבגר תכונותיו משתנות ודינמיות - נדמה שהאלכוהול המתיקות והרעננות נלחמים ביניהם על תשומת הלב של בלוטות הטעם. בעוד שבוע שבועיים כולם יירגעו בתוך הבקבוק, ואין ספק שאחרי הסערה הזאת ייצא משם יין משובח. אני מאיימת שאחזור לטעום את השאנין בלאן בדיוק בעוד שבוע.
חשיפה ושיתוף שכאלו בעיצומו של תהליך הם לא דבר מובן מאליו. האפשרות לתת לאנשים להתנסות בטעימה של יין צעיר עוד לפני שהוא מוכן ומושלם מעידה על הרבה בטחון בעשייה, ויש בה ערך מוסף שמקרב טועם  פשוט אל המקור והעומק של היין.
השאנין בלאן הוא זן שקיבל שם רע מפני שבעבר היה נפוץ מאוד בארץ (עוד מימי הברון רוטשילד ויקבי בניימינה) ונועד להפיק כמויות רבות של יין מאדמת ציון, מה שלרוב פגע באיכות. במרוצת השנים עם מהפכת היין בארץ, נעלם הזן הזה כמעט לגמריי.  עכשיו מנסים להחזיר אותו ולתקן את התדמית הרעה שדבקה בו, ורק לשם השוואה אם פעם היו מפיקים 2.5 טון ענב לדונם, היום הדגש הוא על האיכות ומופקים 700-800 קילו ענב לדונם.

יין נוסף שבלט בטעימות הוא הבלנד האדום המעולה והייחודי שלהם בשם Four seasons. זהו ערבוב של ארבעה זנים המבוסס על פינוטאג' - זן מעניין שהומצא ופותח בדרום אפריקה, ונקלט טוב בארץ. הבלנד מעורב עם מעט קברנה סובניון, קברנה פרנק, וסירה.

איזה כיף היה לקבל הדרכת יין מהלב.

 

 

Please reload